תראי, יש כל כך הרבה מידע שצריך למסור להורים, והוא יכול להגיע בקלות ל-4 עמודים מלאים בטקסט, אם לא יותר. האם הם יקראו את הכל? הרי חייבים להיות קצרים, מדויקים ו(מ)ענייניים! איך עושים את זה?
כל מידע שניתן לדחות את הצגתו, נדחה. למשל, נושאים שגרתיים בהם נעסוק השנה, או תוכניות לא משמעותיות למיניהן, פירוט על ימי הולדת או קבלת שבת, ועוד ועוד עניינים שפחות קריטיים כרגע, או יותר נכון- לא מעניינים כרגע. זה לא שהנושאים האלו לא חשובים, פשוט הקשב של ההורים לא שם. צייני זאת במשפט אחד ותאמרי שאת תרחיבי על כך באופן יעיל יותר, בבוא הזמן הרלוונטי.
ניתן פשוט לדחות את הפרטים להזדמנות אחרת, או להדפיס בנפרד, להניח בכניסה לגן, לעיון, לחתימה או לאיסוף וקריאה, וזהו. לא את הכל חייב להקריא, ובטח שלא הכל בבת אחת, ובתזמון של תחילת שנה. אט-אט.
את הולכת למנף את ההתנהלות הזו לטובתך: כבר בתחילת דברייך אמרי בקול רם ובטוח, "מה לא יהיה באסיפת ההורים הזו. לא תהיה הקראת נהלים, לשם כך יש לכם דף ברור מאוד בנושא. לא נדבר על עניינים טכניים של ימי הולדת וקבלת שבת, כי אשלח אותם כשיגיע הזמן/לכל אחד בזמן הרלוונטי שלו. אז על מה כן נדבר? יש למישהו ניחוש (לתת מקום להומור)?" וכאן בחרי את המילים הנכונות המתאימות לתוכן אותו את תעבירי באמת.
העמידי לוח/בריסטול/קאפה, עם 'שאלות נפוצות' והתשובות עליהם. תוכלי להיעזר ב"בועות" שהכנו עבור "מי בגן". שרטטי אותם בקטן, כתבי בתוכם או גזרי והדביקי. בסוף, שאלי אותם מי נעזר בלוח הזה, וכך תקבלי מושג כלשהו, איזה נושא מעניין/מטריד הורים מסוימים.
לא כולם אוהבים את ההיכרות הראשונית הזו, שכל אחד אומר משפט או שניים על עצמו לפי הסדר. זה פשוט גורם למבוכה לרבים, ואחרים רואים בזה עניין מיותר. אם בכל זאת תרצי לשבור את הקרח, ולהתחיל בהומור בשיתוף כולם, חפשי רעיון טוב ותואם לאוכלוסייה.
לדוגמה: התחילי את, ואמרי משהו אחד משמעותי שאת לא יודעת לעשות, למשל: אני לא יודעת לרכב על אופניים, לא הייתי בחו"ל, לא יודעת להכין עוגות, וכן על זו הדרך. חפשי פרט מעניין, שיגרום להפתעה. וכעת, כל אחד, יאמר משהו אחד משמעותי שהוא לא יודע לעשות. ככה, בלי שמות, פרטים וסיפורים על הילדים שלהם (למה, מישהו זוכר?). קדימה.
אחרי שלל דוגמאות, מפתיעות ומביכות, הצחוק ישלוט בחדר, האווירה תהיה קלילה, וכעת תוכלי להנחית מסר מרכזי חשוב:
אז כל אחד מאיתנו לא יודע לעשות משהו שאחרים כנראה יודעים. בדומה לכך, כל אחד בחר מקצוע ותחום אחר. אני, כמו שראיתם, זהירות- הפתעה, בחרתי ב...חינוך. וכמו שאנחנו שונים זה מזה, גם הדגשים שלנו בחינוך שונים. וכאן ארצה לפרט 3 דגשים חשובים, בדרכי כגננת (אל תאריכי בהם מדי, רק כותרת, והסבר של כחצי דקה על כל אחד).
אלו היו דגשים מול הילדים ואיתם. כעת 3 דגשים מולכם, ההורים.
למה חשוב לציין מספר? כי הוא תוחם גבול. אני יודע כעת איפה זה נגמר, ובאיזה שלב אנחנו נמצאים. לא משהו אינסופי כמו "יש לי כמה דגשים שאני רוצה לדבר עליהם..."
וגם, איזו כותרת יותר מושכת לדעתך: "4 טיפים לאסיפת הורים", או "אסיפות הורים בגן"?
ברור, הקצר והקולע. כמעט תמיד. ואם הגעת לכאן, כנראה שזה בזכות הכותרת. אחרון חביב: זה גם ממקד אותך. חשוב לא פחות.
המאמר מתוך גליון 9 פתיחת שנה, המכיל עוד המון טיפים ורעיונות עם תמונות ועזרים להורדה, כולל שלטי פינות, ימי הולדת, מי בגן ועוד ועוד.
ניתן לרכוש את הגליון ממש כאן